רקע עובדתי
1. התובעים הם בני זוג, הבעלים והמחזיקים בנכס מקרקעין הידוע כחלקה 47 בגוש 13988, הכולל צימרים ומחסנים. בשנת 2007 נחתם בין התובעים לבין הנתבע מס' 1 (להלן: "צח כהן") הסכם שכירות למגורים ולפיו שכר צח כהן מאת התובעים את אחד הצימרים למטרות מגורים לתקופה בת שנה. הנתבעת מס' 2, אמו של צח, חתמה על הסכם זה כערבה להתחייבויותיו על פיו הסכם זה אינו רלבנטי לעניינו.
2. ביום 22/2/08 נחתם בין התובעים לבין צח כהן הסכם ולפיו שכר צח מאת התובעים את מתחם הצימרים לצורך הפעלתו בתחום התיירות. בהתאם למוסכם היה על צח להחתים שני ערבים על ההסכם וכן להמציא שני שטרי חוב, על סך 150,000 ש"ח כל אחד, החתומים ע"י שני הערבים. בחלוף זמן ניכר ורק לאחר שהתובעים פנו אליו בדרישה לפנות את הנכס, הביא להם צח את ההסכם חתום ע"י שני ערבים ושטר חוב אחד שגם הוא חתום ע"י אותם שני ערבים. צח טען בפני התובעים, כי הערבים הם אמו ודודו.
3. מאחר שצח לא קיים את התחייבויותיו על פי ההסכם, הגישו התובעים נגדו ונגד שני הערבים את התביעה דנן בה הם כללו סעד כספי וסעד של פינוי. במהלך ישיבות קדם המשפט והדיונים בבקשה לסעדים זמניים, פינה צח את הנכס והסעד היחיד שנותר להכרעה הוא הסעד הכספי.
4. ביום 30/8/10 ניתן נגד הנתבעים 1 ו-2 פסק דין בהעדר הגנה לאחר שכתב ההגנה שהוגש על ידם נמחק עקב מחדלים רבים שרבצו לפתחם, לרבות אי קיום אחר צו למתן תצהיר תשובות לשאלון וצו למתן תצהיר גילוי מסמכים. בפסק דין זה חויבו הנתבעים 1 ו-2 לשלם לתובעים את סכום התביעה שעמד על סך 111,716 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ובצירוף הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.
5. פסק הדין נגד הנתבעת 2 בוטל בעקבות בקשה לביטול פסק דין שהוגשה על ידה. בהקשר זה יש לציין כי הבקשה לביטול פסק הדין נדחתה על ידי, אך בקשת רשות ערעור שהוגשה לבית המשפט המחוזי התקבלה ופסק הדין שניתן נגדה בוטל.
בבקשה לביטול פסק הדין ובכתב ההגנה שהוגש מטעמה טענה הנתבעת 2, כי היא לא חתמה על כתב הערבות ושטר החוב, וכי חתימתה על מסמכים אלה זויפה ועל כן, דין התביעה נגדה להידחות.
טענות הצדדים
6. התובעים טוענים, בהתבסס על חוות דעת של מומחית להשוואת כתב יד בשם קרן רווה, כי החתימה על כתב הערבות ושטר החוב היא חתימתה של הנתבעת 2. המומחית ביססה מסקנה זו על השוואת החתימה שבמחלוקת עם דוגמאות חתימה אותנטיות של הנתבעת 2. לשיטתה של המומחית, אמנם קיים שוני מסוים בין החתימה שבמחלוקת לבין דוגמאות החתימה, אך מדובר בשוני שמקורו בניסיון לזיוף עצמי, כאשר קיימים מספר מאפיינים משותפים לחתימה שבמחלוקת לדוגמאות החתימה.
7. הנתבעת כפרה בטענות התובעים בדבר חתימתה על כתב הערבות ושטר החוב וטענה, כי היא לא חתמה על מסמכים אלה, וכי חתימתה זויפה. לתמיכה בטענה זו העידה הנתבעת 2 בעצמה וכן הגישה תצהיר מטעם בנה צח כהן, אשר הודה בזיוף חתימתה. היא אף הגישה חוות דעת של מומחה להשוואת כתב יד בשם יצחק חגג, אשר קבע כי החתימה על כתב הערבות אינה שלה, וזאת על סמך השוואת חתימה זו לדוגמאות חתימה אותנטיות שלה. מר חגג אף שלל את המסקנה של המומחית קרן רווה שהשוני בחתימות מקורו בזיוף עצמי של הנתבעת 2 עצמה.
דיון והכרעה
8. לאחר ששמעתי את העדויות מטעם הצדדים ועיינתי במסמכים שהוגשו על ידם, הגעתי לכלל מסקנה כי התובעים לא הרימו את הנטל להוכיח, כי הנתבעת מס' 2 חתמה על כתב הערבות ושטר החוב העומדים בבסיס תביעתה, או שהיא ידעה על זיוף חתימתה באמצעות צח כהן. בנסיבות אלו, נשמט הבסיס לתביעה נגד הנתבעת 2, ודין התביעה נגדה להידחות.
9. כפי שהובא לעיל, אין מחלוקת כי הנתבעת 2 לא חתמה על כתב הערבות ושטר החוב בפני התובעים, וכי הסכם השכירות נמסר לצח כהן כדי להחתים את הערבים והוא (צח) החזיר להם את ההסכם עם חתימות הנחזות להיות של הערבים, בחלוף מספר חודשים ורק לאחר שדרשו ממנו לפנות את הנכס. על כן, התובעים לא יכולים היו להעיד מידיעתם האישית, כי הנתבעת 2 חתמה על כתב הערבות.
10. יתרה מכך, במהלך בירור המשפט התברר, כי צח כהן זייף את חתימתו של הערב השני בשם דורון הלפרין ורשם בהסכם פרטים שגויים לגביו. כך למשל, מספר תעודת הזהות שנרשמה בהסכם אינה של הערב וגם הכתובת אינה שלו. עוד הוברר, כי הערב, בניגוד להצהרת צח כהן, אינו דודו. בעקבות הגשת התביעה נגדו, פנה דורון הלפרין לתובעים וטען בפניהם כי הוא לא חתם על ערבות לצח כהן וכי החתימה שנחזית להיות שלו אינה חתימתו. בעקבות פניה זו הסכימו התובעים לדחות את התביעה נגדו. בנוסף, התברר כי מספר תעודת הזהות של פנינה כהן שנרשמה בכתב הערבות הינו שגוי וכך גם הכתובת שלה.
11. עובדות אלה מלמדות, כי צח כהן זייף את חתימותיהם של הערבים, וכי טענות הנתבעת 2 שהיא לא חתמה על ההסכם הן טענות אמת. התובעים עצמם היו משוכנעים בעובדה זו ולפיכך הצהירו בסעיפים 22 ו-20 לתצהיריהם (סעיף 22 לתצהיר התובעת ובסעיף 20 לתצהיר התובע) כדלקמן:
"במהלך הליכי המשפט התברר כי הנתבע 1 לא החתים את הנתבעים 2 ו-3 על החוזה ועל שטר החוב אלא זייף את חתימותיהם. הוא גם אמר לי במפורש, לאחר פרוץ הסכסוך, שגם אם אזכה במשפט לא אצליח לגבות תשלום מהערבים מאחר שהם לא חתמו על כתב הערבות ועל השטר".
למרות הצהרה זו, המשיכו התובעים בניהול התביעה נגד הנתבעת 2 בטענה שהיא חתמה על כתב הערבות ושטר החוב ולחלופין, בטענה שהיא ידעה שצח כהן זייף את חתימתה, מבלי שנעשו על ידה פעולות כלשהן בעניין זה.
12. טענת התובעים שהנתבעת 2 חתמה על שטר החוב וכתב הערבות מבוסס, כאמור, על חוות דעתה של המומחית קרן רווה. בחוות דעת זו קבעה המומחית, כי בחתימה שבמחלוקת קיימים חמישה מאפיינים המייחדים אותה, וכי כל חמשת המאפיינים הללו נמצאים גם בדוגמאות החתימה האותנטיות. לטענתה, השונה היחיד בין החתימות נוגע לתוספת לחתימה אשר מתחילה בסיום החתימה האותנטית בצורת אליפסה קטנה שמסתיימת עם קרס לכיוון שמאל ולאחר מכן ימינה. לשיטתה, תוספת זו מהווה ניסיון לזיוף עצמי שבוצע ע"י הנתבעת 2 עצמה כדי שיתאפשר לה בבוא העת לטעון, כי חתימתה זויפה.
13. אין בידי לקבל את ממצאיה ואת מסקנותיה של המומחית קרן רווה. במהלך חקירתה הנגדית התברר, כי רב השונה בין החתימה שבמחלוקת לבין החתימות האותנטיות על הדמיון, וכי מסקנות המומחית שמדובר בניסיון לזיוף עצמי אינה יכולה לעמוד.